מבוא
העובדה שאין הגדרה אחת ברורה לארכיטקטורת מידע רק מחזקת את חשיבותה. מזווית אחת היא דבר חיוני אחד, ומזווית קצת אחרת היא דבר חשוב שונה.
הנה כמה מההגדרות שניתנו לה:
- עיצוב מבני של סביבות מידע משותפות
- סינתזה של מערכות ארגון, מיתוג, חיפוש וניווט באקוסיסטם דיגיטלי, פיסי ובין ערוצי
- האמנות והמדע של עיצוב מוצר על מנת לתמוך ביכולות שימוש מציאה והבנה של מידע
לא חסרות הגדרות רבות ומגוונות נוספות, חלקן שייכות באופן ישיר לעולם חווית המשתמש, חלקן לעולם ממשק המשתמש וחלקן בכלל לעולם הדאטה.
מה זו ארכיטקטורת מידע?
אז אחרי שניסינו להגדיר בכמה דרכים מהי ארכיטקטורת מידע (או בלעז Information Architecture או IA) ולא ממש הצלחנו, הדרך הכי יעילה להגדיר מהי ארכיטקטורת מידע היא באמצעות המערכות העיקריות מהן היא מורכבת:
- מערכות ארגון מידע
- מערכות מיתוג
- מערכות ניווט
- מערכות חיפוש
מיד נרחיב על המערכות האלה, אבל בטרם נעשה זאת חשוב להבין שכל המערכות פועלות בחלל מסויים, והחלל הזה מורכב בכל עת משלושה מרכיבים:
משתמשים
להלן הבהרה: בכל פעם שאני משתמש במילה משתמשים (או לקוחות פוטנציאלים, או קהל יעד) אני בעצם מדבר על אנשים חיים.
לאנשים האלה יש הסטוריה משלהם שעיצבה אותם, כמו גם תרבות בה גדלו ודור מסויים אליו נולדו. כל אלו עיצבו את השפה שהם מדברים ואת ניסיון החיים שלהם, גם זה הדיגיטלי.
הקצב שבו צורכת ילדה בת 12 את הטיקטוק שלה שונה מזה שבו צורכת קשישה בת 87 את הדואר האלקטרוני שלה. לכל אחת מהן צריך להתאים את התוכן ואת האופן שבו הן חוות אותו כך שיוכלו למצוא ולהבין אותו בקלות.
תוכן
בפוסטים אחרים התייחסתי לתוכן, בדגש על תוכן שיווקי. כשאנחנו מדברים על "תוכן" אנחנו מדברים על כל מה שקיים במרחב הדיגיטלי: טקסטים, תמונות, ווידאו, סכמות ומטא דאטה (מידע על התוכן עצמו שנמצא מאחורי הקלעים) וכל מידע אחר שקיים כדי לאפשר גישה לתוכן שאותו המשתמש רוצה למצוא.
כמובן שתוכן של אתר חדשות יהיה שונה מתוכן של מנוע חיפוש כמו גוגל ושונה מתוכן של אתר איקומרס שמוכר סוודרים לכלבים. שונה בהיקף, בכמות הטקסט, בכמות הקוד מאחורי הקלעים, שונה במסדי הנתונים ושונה וויזואלית.
נקודות שצריך להתייחס אליהן כשאנחנו מגדירים תוכן:
- בעלות – מי הבעלים של התוכן, מי אחראי על יצירת התוכן ועדכונו. האם כל התוכן נוצר על ידינו או שחלקו/כולו שייך לצד ג' וניתן לנו ברישיון
- פורמט – באיזה פורמט קיים התוכן? קובץ MP3, טקסטואלי, טבלת קטלוג וכו'
- מבנה – תמיד חייבת להיות היררכיה מהתוכן החיוני והחשוב ביותר לפחות קריטי. הרחבתי בעבר על היררכיה ויזואלית. חשוב מאוד לבנות את האתר כך שיעשה שכל לא רק למשתמשים, אלא גם למנועי החיפוש. פידבק על בניית האתר שלכם תוכלו למצוא ב-Google Search Console אחרי שהטמעתם שם קובץ של האתר שנקרא sitemap.xml שבו מפורט המבנה המלא של האתר
- Metadata – זהו מידע המתאר אלמנטים אחרים של מידע חיוני באתר: שם קובץ, טקסט אלטרנטיבי לבעלי מוגבולויות, תאריך יצירת הקובץ, טאגים (מילות מפתח חשובות בפוסט), קטגוריות וכו'
- היקף – כמות התוכן הקיים. למידע הזה יש חשיבות גם מבחינת גודל השרתים שבהם האתר ישב וגם במהירות השרתים, כדי שהמשתמשת תדע למצוא במהירות ובקלות את מה שחיפשה מתוך הררי המידע
- דינאמיות – מה תדירות ומהירות השינויים שנעשים בתוכן
הקשר
כל מה שאנחנו עושים (אם בעולם הדיגיטלי ואם בעולם הפיסי) קיים בהקשר כלשהו. הקשר לתרבות שלנו, למקום שבו אנו גרים, לשכבת הגיל שלנו, לסטטוס הזוגי שלנו, לסטטוס החברתי שלנו.
גם בעולם העסקי כל דבר נעשה בכפוף למטרות האסטרטגיות והטקטיות של העסק, לעובדים, ללקוחות (הפוטנציאלים והקיימים), למשאבי העסק, לשיטות העבודה שלו ולתרבות הארגונית.
עקב כך המידע שנוצר חייב להיות מותאם להקשרים הרבים האלה, כדי לענות על הצרכים של כל הצדדים. התאמה שכזו נותנת מענה לציפיה של העסק ושל הלקוחות אלו לאלו.
וויזואליזציה של ארכיטקטורת מידע
בספר החשוב ביותר על ארכיטקטורת מידע נאמר שארכיטקטורת מידע מתוכננת היטב היא בלתי נראית למשתמשים. אני לרוב מסכים עם קביעה זו. הכוונה היא שהצגה נכונה של המידע נראית טבעית, מובנת מאליה ומייתרת מחשבה מצד המשתמש. הכל מרגיש אינטואיטיבי (על אף שהוא בהחלט לא).
ארכיטקטורת מידע מלמעלה למטה (Top Down)
ארכיטקטורת טופ דאון מתחילה, כמו שמה – מלמעלה. היא מנסה לענות על השאלות העיקריות שיש למשתמשים כשהם נכנסים לראשונה לאתר, ובאמצעות תפריטים, מערכות חיפוש והיררכיה ויזואלית עונה על השאלות החשובות תחילה ואז על כל השאר. מי שמגיעה לאתר שנבנה כך תקבל ראשית מענה לדברים החשובים שעל הפרק, שסביר להניח שבגללם החליטה לבקר באתר מלכתחילה.
דוגמה לאתר כזה יש למשרד האוצר:
עוד לפני שרואים את התפריט בצד ימין למעלה רואים מענה ל-4 השאלות הבוערות (כך לדעת משרד האוצר) בימים אלה: תשלומים של כפל קצבאות, מתן דמי לידה ליולדות באבטלה, מענה לענפים שעוד לא חזרו לעבוד ולמובטלים מעל גיל 45. גישה מהירה, ברורה ונוחה מאוד.
מתחת לזה יש גישה לכל האגפים איתם לציבור יש אינטרקציה ומי שמחפש תשובה על פי נושאים, יגלול עוד מעט למטה מכך. בכל עמוד פנימי יש גישה לעמודים קשורים נוספים, שעונים על שאלות המשך או על נושאים מקבילים.
גישת top down היא גישה של היררכיה: המידע החשוב ביותר נמצא בעמוד הבית, והמידע החשוב בכל עמוד נמצא בראשו (מצד ימין בעברית ומצד שמאל בלעז).
גישה כזו מבהירה לנו כמשתמשים מהו ההיקף של המידע הקיים באתר, כיוון שאנחנו נחשפים לראשונה לרמה הכי מקיפה ומורחבת שלו ("ממבט הציפור").
ומכאן מתחיל האתגר של כמה רחבה כל שכבה בהיררכיה (למשל כמה קטגוריות שונות יהיו לנו) וכמה שכבות יהיו לנו (כמה תתי קטגוריות של תתי קטגוריות של תתי קטגוריות יהיו לנו) – יותר מדי מאלה או מאלה יפגעו ביכולת של המשתמשת להתמצא באתר שלכם ולחפש תשובות באתרים אחרים, אז תמיד קחו זאת בחשבון.
רק תחשבו לכמה הקלקות תזדקק המשתמשת כדי להגיע לתת הקטגוריה האחרונה במבנה אתר שנבנה יותר מדי לעומק, או בכמות הקטגוריות הגדולה מדי שיצטרך המשתמש לסרוק בטרם יקבל החלטה לגבי הקטגוריה הנכונה באתר שנבנה יותר מדי לרוחב.
ארכיטקטורת מידע מלמטה למעלה (Bottom Up)
בגישה הזו אנחנו מתחילים "מלמטה", כלומר עם התוכן הספציפי הנדרש עצמו, והתשובות לשאלות הגדולות יעלו באופן אינטואיטיבי מתוך הממשק. כאן שימוש במנוע חיפוש, במילות מפתח רלוונטיות ובלינקים פנימיים ברורים יעשו את העבודה.
כדאי לזכור שלא כולם יגיעו תמיד דווקא לעמוד הבית שלנו. גוגל ישתדל להנחות את המשתמשים לעמוד הרלוונטי בתוך האתר, וחשוב שנאפשר להם למצוא את דרכם גם מתוך עמוד פנימי באתר.
שימו לב לעמוד הפנימי באתר של Carwiz. מלבד היכולת לקבל מידע חיוני על היצע הרכבים בחיפוש הספציפי שביצעתי, יש לי אפשרות וגישה לסינונים שונים על פי מה שמעניין או עלול לעניין אותי ואפילו לא חשבתי עליו (למשל בעלות מקורית על הרכב).
לגישה הזו קוראים גם מודל מסד הנתונים.
לינקים
אם אתם שואלים את עצמכם מדוע לינקים קיבלו כותרת משלהם, אז חשוב להבין את העוצמה שיש להם במרחב הדיגיטלי. אלו למעשה אוטוסטרדות, כבישים מהירים שיכולים להביא אותנו במהירות ממקום אחד למקום אחר, גבוה או נמוך או מקביל בהקלקה אחת.
זו אחת הסיבות שלינקים פנימיים בתוך אתר (internal links) כל כך חיוניים ל-SEO איכותי.
בניה נכונה של לינקים פנימיים (בשילוב לינקיים חיצוניים, כשרלוונטי) היא מסלול עוקף מעלה-מטה ומטה-מעלה, וכדאי להשתמש בו, במידה והוא עושה שכל ומקל על המשתמש להגיע לאן שרצה להגיע, במהירות ובקלות.
כמובן שחובה להזהר מעודף לינקים במקומות בהם הם לא צריכים להיות, שכן אז נקבל מבנה אתר אקראי עם הרבה בלאגן, וזה לא טוב. לא טוב בכלל.
מערכות של ארכיטקטורת מידע
מערכות ארגון מידע (Organization Systems)
ייתכן שארגון המידע באופן "נכון" הוא האתגר הקשה ביותר ביישום חוויית המשתמש. למעשה, אין דרך אחת "נכונה" ואין דרך "הכי נכונה". תמיד ניתן להתאים ולשפר.
מערכות ארגון מידע מורכבות מסכמות ומבנים של מידע. כל סכמה כזו מתארת מאפיינים דומים של תוכן בעלי לוגיקה מסויימת. מיד ארחיב על כך ומקווה שזה יהיה ברור יותר.
סכימת ארגון אלפביתית
סידור התוכן לפי ה-א'ב' (או ה-ABC, אם אתם מתעקשים). מתאים בעיקר לאתרים של מונחי מידע כמו וויקיפדיה ואחרים, או מילונים. אלו אתרים מבוססי אינדקס או כאלה שיש להם אחד.
סכימת ארגון כרונולוגית
הארגון כאן מבוסס על תאריכים, בדרך כלל מהמאוחר למוקדם (אבל ניתן לשנות זאת).
דוגמאות: אתרי חדשות, בלוגים.
סכימת ארגון גאוגרפית
מבוססים על המקום של המשתמש צורך התוכן (כמו החנות הקרובה לביתך) או של אופי התוכן עצמו (כמו באתרי חדשות עולמיים).
סכימת ארגון נושאית
חלוקה על פי נושאים ונושאי משנה.
דוגמאות לכך הן אתרי חדשות המחלקים את הכתבות לקטגוריות של חדשות, ספורט, אופנה, תרבות, יחסים וכו'.
סכימת ארגון משימתית
הסכימה הזו מבוססת על המשימות העיקריות שמשתמשים שהגיעו לאתר מצפים לבצע בה. האתר של משרד האוצר אליו התייחסתי קודם הוא דוגמה לא רעה לכך.
גם אפליקציות רבות מבוססות על סכימה זו. דוגמה לכך היא אפליקצית BIT שבה המשימה העיקרית של תשלום בנייד היא זו שמנחה את ארגון התוכן וסידורו.
סכימת ארגון מבוססת קהל יעד
לקהלים שונים יש צרכים שונים, שאלות שונות, תשובות שונות ופעולות שונות שהם צריכים לבצע. מתאים בעיקר לאתרים שיש להם לקוחות שונים.
כאן בדוגמה אתר Udemy המעולה של קורסים אונליין:
יש אפשרות כניסה ראשית לתלמידים שרוצים להרשם לקורסים ולצרוך אותם (כמוני) ויש גם כניסה לזירה של המרצים, עם אפשרות להעלות קורסים חדשים, לעדכן קיימים, לשלוח מיילים לרשימות התפוצה של הסטודנטים שלהם ועוד. בנוסף, יש אפשרות לחברות להרשם בשם כל העובדים שלהם לתוכנית קצת שונה מאשר של הסטודנט הממוצע.
סכימת ארגון היברידית
באתרים מורכבים מעט יותר ניתן למצוא לעיתים קרובות שילוב של חלק מהסכימות לעיל. גם הבלוג הזה משלב סכימה נושאית וכרונולוגית.
מערכות מיתוג (Labeling Systems)
אחד האתגרים הגדולי ביותר (וגם הלא מוערכים מספיק) של ארכיטקטורת מידע ובבניית אסטרטגית תוכן.
מיתוג הוא: איך לקרוא לדברים?
ישנם אתגרים עצומים בקביעת המילים הנכונות. ראשית, לא תרצו טקסט ארוך מדי שיתפוס מקום רב מדי מהשטח של העמוד, ויקשה על מוחותיהם המסכנים של המשתמשים להבין מה בדיוק רציתם.
ההמלצה הראשונה שלי היא לא להמציא את הגלגל, היכן שהגלגל כבר הומצא. אנשים מצפים לכפתור "buy now" בסיום בחירת פרטי המוצר, ופחות מצפים ל-"Go for it. We believe in You" שעלול לבלבל אותם, ולא משנה כמה מגניב זה. בסיטואציות יוצאות דופן בהן יש צורך בהגדרת קטגוריה, כותרת, מונח מסויים או הנעה לפעולה שבהם משתמשים לא נתקלו בעבר, חשוב להשתמש בטקסט מתאר וברור (ואם אפשר קצר) ככל הניתן. מה שלא כדאי זה להשתמש במונחים שיגרמו למשתמשת לגרד בראשה בבלבול.
בואו נבחן את התפריט באתר של חברת ארקפה (שאין לי שום בעיה עם הקפה שלהם):
הנה דוגמא למיתוג המעורר שאלה לגבי כוונת המשורר. "בית ארקפה" – האם הכוונה היא לבית פיסי מסויים או "בית" בהקשר של תחושת מקום חמים ומזמין מבחינת אווירה? האם הכוונה למפעל? מה אני יכול לעשות בעמוד הבא אם אלחץ על הלינק? אין לי מושג ולכן המיתוג הזה פחות מוצלח לדעתי.
לידיעה – הלינק בתפריט מוביל לסניף מיוחד של ארקפה בו הם מייצרים specialty coffee, ואפשר גם למלא טופס ולהזמין אירוע במקום. לא מצויין מה המיקום של הסניף הזה, רק נאמר שהוא "בטבורה של העיר העברית הראשונה", ומי שלא יודע, שילך לוויקיפדיה לבדוק (זו תל אביב, אבל איפה בתל אביב? יוק).
עדיף היה פשוט לכתוב "סניף specialty coffee" או אפילו רק "specialty coffee". יש גם אפשרות טובה יותר, למי שלא יודע מה זה בכלל (חובבי קפה מתנשאים כמוני מתקשים להאמין שאתם קיימים) כנראה מומלץ לכתוב "קפה 2.0" או "קפה הדור הבא" כפי שמצויין בעמוד עצמו, שנותן אינדיקציה על קפה מורכב יותר. אם רוצים להתייחס למבנה/לסניף עצמו אפשר לציין "בית קפה הדור הבא". אני בטוח שעם מחשבה מעמיקה יותר אפשר למצוא כמה פתרונות טובים (ובשאיפה קצרים) בהרבה ממה שאני הצעתי כאן, שיבהירו בצורה טובה יותר עבור המשתמש לאן הוא יגיע מכאן ואולי גם מה הוא יכול לעשות שם.
דוגמא נוספת של אתר חנות הצעצועים של הפיראט האדום:
כאן אנחנו נמצאים באזור נמוך יותר בעמוד הבית, ממש מתחת לתמונה ענקית ולא לחיצה (היא לא מעבירה לשום מקום ואין בה כפתור הנעה לפעולה). כאן לעומת זאת יש הרבה מאוד הנעה לפעולה, וכל הכפתורים נראים אותו הדבר: "האתר שלנו" שנראה כמו באג בתכנות. לו רק היו הופכים את הכותרות מימין ללינקים שנראים כמו לינקים, לא היה צורך כלל בכפתורים מצד שמאל. בנוסף, בשלושת הסניפים הראשונים אנחנו "מוזמנים" ובאחרים לא (אני מניח שזה תלוי מיקום לפי כתובת IP), על אף שההזמנה היא וירטואלית לאתר האינטרנט של הסניף. בקיצור, המון טקסט מיותר ובעיקר מבלבל.
עדיף היה ליצור כותרת "הסניפים שלנו" עם כותרות לינקביליות לאתר של כל סניף. העניין הוא שכבר יש בתפריט הראשי "הסניפים שלנו" שמביא לעמוד אחר לגמרי בלי לינק לאתר ועם מידע לגבי הכתובות שלהם. עמוד אחד עם כל המידע הזה ועם לינקים לאתר הסניף היה נותן פתרון מצויין והרבה יותר נוח ואינטואיטיבי למשתמשת הממוצעת.
עבור מי המיתוג?
חשוב מאוד שהשפה בה תשתמשו תעשה שכל למשתמש הממוצע באתר/אפליקציה שלכם.
השתדלו שלא להשתמש בז'רגון מקצועי מדי – אלא אם האתר מיועד אך ורק לאנשי מקצוע מומחים. הכלל הוא – אין דבר כזה ברור מדי.
כאשר בונים מערכת מיתוג, חשוב שהאלמנטים השונים ידעו "לדבר זה עם זה", כלומר שיהיה הגיון פנימי לתיאור האלמנטים השונים בתוך המערכת. זה יכול להגיע עד לרמה של: אם כל האתר שלכם מדבר בגוף שני, דברו בגוף שני בכל מקום באתר, ואל תעברו לדבר בגוף ראשון או שני רבים במקומות מסויימים לעומת אחרים.
סוגים של מיתוגים
ישנן אינספור אפשרויות למיתוג. אלה העיקריות שבהן:
- לינקים – מובילים למקבצי מידע אחרים בעמודים אחרים או במקומות אחרים באותו עמוד כותרות – מתארות את התוכן שיבוא אחריהן
- תפריטים
- אינדקס – כמו תוכן עניינים, מילון, שמות קטגוריות, מאטה דאטה
- אייקונים – נהיה הרבה יותר רלוונטי בעידן הטלפונים הסלולריים
בניגוד למערכות האחרות, בהן בדיקות AB testing מאתגר יותר, כאן אפשר ומומלץ לנסות כמה גרסאות של כל אלמנט ולראות מה עובד הכי טוב.
מומלץ מאוד לרגל אחרי אתרים אחרים מאותה תעשיה או תחום שאליו שייכים האתר/אפליקציה שלכם, ולראות מה עשו שם. אני בטוח שתקבלו הרבה רעיונות טובים וגם הרבה תובנות מה לא לעשות.
תמיד יש לקחת בחשבון את המשתמשים שלכם, את ההקשר ואת התוכן כשאתם ממתגים את האלמנטים השונים באתראפליקציה שלכם.
ואחרי שאמרתי את כל זה – אין דבר כזה "מיתוג מושלם". גם תיוג שהוא נפלא בעיני אדם אחד יהיה מחורבן בעיני אדם אחר. ובכל זאת, יש נכון יותר.
מערכות ניווט (Navigation Systems)
כשעלה הירח המלא, אחז הנזל ביד אחותו הקטנה ועקב אחרי חלוקי החצץ שזהרו כמטבעות חדשות והורו להם את הדרך.
בניגוד לסיפורים שסיפרו לי כשהייתי ילד, דווקא פירורי הלחם בהם השתמש הנזל היו כשלון חרוץ, לאחר שציפורים אכלו אותן באמצע הלילה וכך איבדו הילדים את דרכם חזרה. היכולת לנווט באופן עקבי, פשוט ונוח תלויה באופן שבו בניתם את מערכת הניווט שלכם.
כשמתייחסים למערכות ניווט הכוונה היא לא רק לתפריט הראשי, אלא לכל המערכת המאפשרת התמצאות באתר ומעבר ממקום למקום בתוך ומחוץ לו.
אנלוגיה יפה של רונזפלד, מורוויל וארנגו היא כי ארגון המידע הוא בניית החדרים, כאשר מערכת הניווט (וגם מערכת החיפוש אליה אתייחס מיד) היא הדלתות (והמסדרונות והמדרגות והמעליות) שמובילות אליהם.
סוגים של מערכות ניווט
מתייחסים תמיד לכמה מערכות ניווט מרכזיות:
- גלובליות – איפה אני ולאן אני יכול להגיע מכאן?
- מקומיות – מה נמצא בסביבה הקרובה שלי?
- קונטקסטואליות (בעלות הקשר) – מה קשור למה שנמצא כאן?
- תומכות – אינדקסים, מדריכים. דרכים נוספות להגיע לאותם מקומות
בגלל הנדל"ן המוגבל שיש במובייל לעומת הדסקטופ, ייתכן שיהיו במבנה מערכת הניווט שינויים, ולעיתים נצטרך להתפשר ולהתמקד רק ברמות הגבוהות והחשובות יותר.
חשוב שהתפריט יתן לנו אינדיקציה איפה אנחנו ברגע זה (אינדיקציה וויזואלית של צבע, הדגשה וסימון, אם תרצו) באתר ולאן אנחנו יכולים להגיע מכאן.
גם בבניית מערכת ניווט מומלץ קודם לבנות את ההררכיה שלה, שהרבה פעמים תהיה מקבילה למבנה האתר, אבל לא תמיד. ככל שהאתר/אפליקציה מורכבים יותר, וכמות המידע שנמצא בו גדול יותר, כך יש צורך להיררכיה ברורה וגדולה יותר של התפריט. זאת כיוון שהתפריט (בעיקר הגלובאלי, מה שנקרא תפריט ראשי) משמש בדרך כלל כ"מפה" של האתר, תמונת על של מה שיש בו, איך אפשר להגיע לכל מקום ובעיקר מה ההגיון הפנימי של המבנה שלו. כך נוכל לראות מה יש בתת התפריט של אלמנט מסויים בתפריט הראשי, ולקפוץ לביקור ישירות באותו עמוד פנימי שעונה לנו על הצורך, במקום לעשות את דרכנו מלינק אחד למישנהו במורד ההיררכיה עד שנגיע לשם.
תצטרכו להזהר בין גמישות התפריט מצד אחד למורכבות יתר ובלאגן מהצד שני.
טיפ נוסף – חובה לאפשר למשתמשת לחזור לעמוד הראשי בכל רגע נתון. בדרך כלל עושים זאת באמצעות הקלקה על הלוגו של האתר, שנמצא תמיד בחלק העליון של האתר, וזה מה שאני ממליץ.
שימו לב לתפריטים הבאים של אתר הרהיטים DAX:
ישנם כאן שני תפריטים:
Top Menu – בו יש מידע כללי על אודות החברה, מידע קבוע על הסניפים ואיך ליצור איתם קשר (לרבות ברשתות חברתיות) ובחירת שפה.
Main Menu – בתפריט הראשי יש את כל קטגוריות המוצרים, ועכבר עליהן פותח את תת התפריט עם פירוטים של תתי קטגוריות. גלילה למטה תעלים את ה=top menu ותשאיר רק את התפריט הראשי.
שימו לב לדוגמה של Local Menu באתר בנק הפועלים. – מי שילחץ על האלמנט בתפריט הראשי "לקוח פרטי" יקבל למטה תפריט ייחודי עבורו, כולל הלוואות, פקדונות, כרטיסי אשראי ועוד:
לעומת זאת מי שיבחר מהתפריט הראשי "לקוח עסקי", יקבל למטה תפריט מקומי שונה לחלוטין:
זהו תפריט מותאם ללקוחות עסקיים בלבד, כולל ניהול חשבון עסקי, אשראי עסקי ועוד.
הנה עוד דוגמה לתפריט מקומי באתר של אוניברסיטת תל אביב, בעמוד עבור הסטודנטים הנקרא "שער לסטודנטים":
שימו לב שכל קבוצת קישורים נמצאת תחת נושא משלה, המקל על הסטודנטית למצוא את מה שחיפשה. הניווט כאן מותאם לסטודנטים בלבד.
ישנם כאמור גם תפריטים קונטקסטואליים. הנה דוגמה מהבלוג הכל טוב:
וודאי הבחנתם בלינקים בתוך הפוסט עצמו, המקשרים אתכם לחנויות שונות לרבות רכישה ישירה של ספר בהנחה באתר. לינקים רלוונטיים כאלה אמורים להיות המשך ישיר של הקריאה בטקסט. גם בפוסטים שלי תוכלו למצוא לא מעט לינקים המעבירים למקומות אחרים (כולל הלינק שמעביר לבלוג עצמו) ולפוסטים מקבילים באתר שלי, כמובן כל זמן שמדובר על לינקים רלוונטיים שעושים שכל למי שקורא את התוכן עצמו.
ישנן מערכות ניווט נוספות כמו אינדקסים, תפריטים וויזואלים (כמו באתרי איקומרס) ו-sitemaps, ולאחרונה גם מערכות ניווט פרסונוליות מותאם למשתמש הספציפי, אבל לא אכנס לפרטים אודותן בפוסט זה.
מערכות חיפוש (Search Systems)
אלו הן המערכות המשלימות למערכות הניווט המאפשרות למצוא ולעבור במהירות ממקום אחד באתר/אפליקציה למקום אחר, אותו חיפשנו. אם מערכות הניווט הן מובנות, עם תיוגים שנקבעו על ידינו בעלי הנכס הדיגיטלי, הרי שמערכות החיפוש מבוססות על טקסט פתוח שנקבע ע"י המשתמשת.
השאלה הראשונה שאתם צריכים לשאול את עצמכם היא: האם אני בכלל צריך מערכת חיפוש?
לא בכל סיטואציה צריך מערכת כזו. אתרים עם כמויות תוכן מצומצמות יחסית בדרך כלל יסתדרו היטב עם תפריטים בלבד.
שיקול נוסף הוא מורכבות התוכן באתר שלכם. ייתכן שמדובר על אתר עם הרבה תוכן מקצועי ולא די בתפריט כדי להגיע לאותו מידע חיוני שהמשתמש מחפש.
מניסיוני, בלא מעט בדיקות שמישות של אתר (usability testing) היה מעניין מאוד לראות איך במשימה בה התבקשו המשתמשים להגיע למקום מסויים באתר, מחצית בערך לחצו על התפריטים השונים עד שהגיעו ליעד, וכמחצית התעלמו מהתפריטים ורצו ישר לשורת החיפוש, מקישים מילות מפתח עד שקיבלו בתוצאות את מה שחיפשו.
יכולות מנוע החיפוש תלויות:
- במורכבות האלגוריתם שלו – עד כמה הוא מדוייק. עד כמה הוא מבין את כוונת המשתמש, עד כמה הוא רגיש לטעויות דפוס
- בהגדרת החיפוש של המשתמש – האם יש השפעה לדרך שבה אני כותב את מילות החיפוש: גן ילדים שונה מ"גן ילדים" שונה מגן וגם ילדים שונה מגן או ילדים – או שלא שונה בכלל. כאמור, תלוי במורכבות האלגוריתם
- בכמות המידע המאונדקס
היום ישנן פלטפורמות שמאפשרות חיפושים בסיסיים ומעלה מוכנים מראש, כמו וורדפרס למשל. מנוע החיפוש בבלוג הזה לא נבנה על ידי אלא ע"י מתכנת של התבנית שבה אני עושה שימוש.
כמובן שבפוסט הזה לא אכנס לסוגי האלגוריתמים השונים של חיפוש, אבל חשוב לדעת שישנם אלגוריתמים שונים המותאמים למידעים שונים ולקהלים שונים.
ישנן שורות חיפוש שמסייעות לנו להתמקד רק בתת נושא שאנחנו מחפשים. אמזון היא דוגמה מעולה לכך:
אני יכול לבצע חיפוש לגבי כל מה שקורה באתר, או לפי תת קטגוריה, למשל מוצרי אלקטרוניקה בלבד. חיפוש כזה מאוד מקל על המשתמש לצמצם מראש את החיפוש שלו רק לנושא שמעניין אותו.
החלטות צריכות להתקבל גם לגבי מספר התוצאות שאתם רוצים שהמשתמשת תראה בכל עמוד. אם יש 1,750 תוצאות, כנראה שלא נרצה לבלבל אותה עם כולן בעמוד אחד ועם גלילה אינסופית. אולי נרצה להראות רק את 20 התוצאות הראשונות (לפי אלפבית? תאריך? רלוונטיות?), ייתכן שנרצה שהתוצאות יהיו ויזואליות, עם תמונת הנושא של כל פוסט ולכן נרצה רק 10 תוצאות בעמוד. חייבים לחשוב ראשית על התנהגות וצרכי המשתמשת שמחפשת נושא מסויים ואיך אפשר להנגיש עבורה בדיוק את מה שחיפשה באופן הכי ידידותי וברור.
לסיכום
אחד השלבים המוקדמים בתהליך בניית אתר או אפליקציה חדשים (לטעמי השלב הראשון) הוא בנייה ותכנון של ארכיטוקטורת מידע מתאימה. ממנה נגזרים מאוחר יותר ממשק המשתמש, חוויית המשתמש והתוכן. הבנה שיש בכלל דבר כזה היא הצעד הראשון והתייחסות לכך תבטיח בנייה של יסודות נכונים של האתר/אפליקציה שיאפשרו שימוש נוח, הגיוני ויעיל עבור המשתמשים ולכן יאפשרו מענה גם על מטרות העסק שלנו.
בפוסט זה לא התייחסתי לנושאים שהם בהחלט חלק מארכיטקטורת המידע, כמו metadata, אינדקסים ומילונים.
